היום השיר שלי עצוב

 

למי בכלל יש כוח לכתוב כשמלחמה. אין כל כך חשק לצבע ולמוסיקה ולכיף כשיש מוות וכאב ואי שקט בחוץ.

למי בכלל יש כוח לכתוב, ואולי בדיוק בגלל זה כן צריך לכתוב, למרות הכול.

בשבוע האחרון לא כתבתי בכלל. אחרי שבוע לא פשוט של שוב תל אביב ושוב ירושלים ושוב תקווה ושוב שברון לב ושוב כאב ושוב דאגה ושוב נדודי שינה ושוב חלומות ושוב אותן מחשבות שלא מפסיקות לרגע, הנה.

חזרתי הביתה. שוב.
קצת (הרבה) אחרת. אנחנו משתנים בעקבות מה שאנחנו עוברים ולפעמים יש דברים שמשנים אותנו הרבה ולפעמים דברים שמשנים אותנו קצת. השבוע היו יותר מדיי דברים שהסוג שמשנה הרבה.

אז הנה כמה מהם, וגם קצת דברים אחרים. אם הם דברים מהסוג שמשנה הרבה או משנה קצת? לא יודעת. זה תלוי בכם.

  •  השלט הזה, שנתקלתי בו לפני קצת יותר משבוע בסופרמרקט, גרם לי לבכות. אחרי זה עוד מתפלאים כל הזמן למה אף אחד לא מאושר כאן.

IMG204

 

"שלבו הנאה עם עבודה. פעילות מהנה מחוץ לעבודה תורמת לירידה בלחץ דם, לרגיעה, ולאורח חיים שלם יותר".  סליחה?!. ולמטה, עוד יותר גרוע: "עשו משהו טוב למען הזולת. הרווח האישי שלכם יהיה תמיד גדול יותר"

לבכות.

  • הייתי שוב השבוע במוזיאון ישראל. הפעם הלכתי גם לחלל הרואה, ואפילו (!) צילמתי

 

IMG234

 

את החדר הורוד לא יכולתי לצלם כי האור לא עובר במצלמה, ולכן אגיד זאת שוב – לכו. לכו. לכו!

אולי תמצאו אותי שוב ב"נשימת אלמו הקדוש".

(ואם עדיין לא הלכתם לביג במבו, אז שתדעו שאפילו בTreeHugger עפו על זה.)

 

  • רוצים לשמח אותי? יש לכם 2 אפשרויות.
  1. תקנו לי פז.

  2. תתחילו לקרוא לי ג'וני.

 

עכשיו לLIC.

גם ככה לא הייתי איתו שבוע שלם, צריך קצת תשומת לב.

  • נתחיל מהחדש לישן. כמה תמונות..

קודם כל, ככה LIC נראה עכשיו:

IMG197

הנה החדש ביותר, שכתבתי בערך חמש שניות אחרי שהגעתי הביתה. תודו שזה נכון.

IMG242

והנה אחד קצת ישן, אבל עדיין נכון ככה שהרגשתי צורך לצלם ולהביא לכם

IMG245

המקור, בגרסת ההופעה. היחיד שמצאתי. אם ממש בא לכם להשקיע תקנו את הדיסק, כי הוא שווה את זה.

 

/הפסקה פרסומות קטנה, אם כבר מוסיקה/

אם אינכם מכירים את אוליבר ארנולדס, זה הזמן!

שירים שהוקלטו בסלון, ניתנים להורדה בחינם, והיו שווים את זה גם אם היו נקנים ב100 דולר!

כאאאן.

/סוף הפסקת הפרסומות. חוזרים לLIC/

 

עוד תמונה (אם כבר תמונות..) – השלימו לבד…

IMG199

המקור לרעיון הוא משפט מהספר "מלכות יופי" של ליבה בריי. נראה פושטי, ספר גאוני (ומשעשע) עם הסתכלות מדהימה על החיים.

 

ולבסוף, הדבר הכי חשוב בעולם ובכלל ובעיקר עכשיו:

IMG244

 

לפני שמסיימים, הנה עוד כמה קישורים, להעביר לכם את סוף החופש (עד לפעם הבאה. דברים זזים כאן מהר)

  1.  לחובבי הספרות: תראו איזה מקסייים. אם אתם במקרה בדרך ללונדון תראו את זה בלייב, אם לא, תסתפקו כמוני ברשימה.
  2. לחובבי האסקפיזם והמוסיקה: תראו מי חזר! סוף סוף עונג חדש כל שישי. התגעגענו, גיאחה.
  3. לחובבי התמונות: כמה שזה מהמם –  תראו. ואם אין לכם סבלנות ל18,000 ויותר התמונות, כאן בחרו לכם את היפות ביותר (14).
  4. לחובבי הצבע: שוב תודה לגיא ולפומ"ו המדהים לאין קץ על הדבר המדהים הזה. ואם כבר פומ"ו – הנה דף במגזין שממש ממש כדאי לכם להרשם לעדכונים ממנו, או לפחות לשים בסימניות. אם כבר מה שטוב באינטרנט..
  5. לחובבי הקומיקס: כבר כמה וכמה זמן שאני נהנית מהקומיקסים המקריים המקסימים האלו. והגרסה בעברית (שמקסימה לא פחות): דברים שקרו באמת.
  6. לחובבי הידע: אתם אוהבים את TED? יופי. גם אני. הנה שניים שאתם באמת חייבים לצפות בהם: פרנק וורן, ואיתי טלגם.
  7. ובסוף בסוף, בשביל כולם – תנו ביקור כאן. יוזמה חביבה ותחלופה טיפה יותר אנושית לאיביי.

זהו לבנתיים. בפעם הבאה יותר מוסיקה, ויותר קרוב.

תשמרו על עצמכם, והיו שמחים.

הנה שיר לדרך

 

אוהבת

ג'וני 😉

 

נ.ב.

הפוסט כולו מוקדש השבוע לעמית (סטיל) פוקס, בגלל השאלה (ולכבוד הדרך החדשה. בהצלחה), ולנטלי – סתם כי ככה.

 

 

 

כאילו.

/קצרצר/

 

אז נזכרתי מה רציתי אתמול – שכחתי להביא את המקור לתמונה האחרונה מLIC. (פוסט קודם)

הנה הוא:

 

נזכרתי כי שמעתי לאחרונה שיר נוסף שלו, והרגשתי כאילו אני יכולה לכתוב את כולו על הקיר באותיות ענקיות.

כתבתי רק חלק אמנם, אבל הנה שיר שילווה אותי עוד הרבה עכשיו.

מתאים תמיד ומתמיד.

 

אז שיהיה שושנים בקרוב מכל העפר והאפר.

ושקט.

 

שמרו על עצמכם.