זמנים טובים זמנים קשים

 

קשה לכתוב עכשיו.

המדינה שלנו מופצצת, מבפנים ומבחוץ, ואתה כבר לא יודע מה אמת מה שקר ומה סתם.

LIC הרחק אי שם בצפון ואני במרכז, קרובה לאזור המתח אבל לא באמת בפנים.

ולכן, מכיוון שעדיין לא יצא לי לרוץ למרחב מוגן ב15 שניות (ראיתם את סרטון ההסברה הגאוני עם האינסטגרם??) – לא על זה אני אכתוב. אני אכתוב על הדברים הבלתי נשמעים ובלתי נראים. אלו שמסתתרים בין כל גלי ההדף. אלו שכן ראיתי. כמה מחשבות:

  •  תודה לאל טפו טפו טפו חמסה חמסה, עד עכשיו יחס הכוחות בינינו לבין עזה הוא 150+ / 0. מצד שני, יחס הכוחות בינינו לבין הכבישים בארץ הוא 2+ / 0.

אנחנו מדברים ומדברים ומדברים על כמה שצריך למגר את האויב בתוכנו ולעשות משהו עם עזה, אבל אולי לפני שנעשה משהו עם עזה נעשה משהו עם הרוצח הגדול יותר, שנמצא כאן בתוכנו ואפילו לא שמנו לב? תאונות דרכים זהו גורם התמותה הכי גדול בעולם. (חוץ מזיהום אוויר, אבל זה נושא לרשומה אחרת). שימו לב אליו. אל תתנו לו להעלם בתוך המבזקים. אל תתייחסו אליו בשיוויון נפש.

הרוצח הרציני באמת לא נמצא ברצועה, הרוצח הרציני באמת נמצא כאן במחלף. אל תתעלמו ממנו.

 

  • אז אמרו הפסקת אש. אמרו.

בתקופות שכאלו כל מה שיש לי (יותר נכון, לקורט וונגוט) לומר זה אחד:

ברוך הבא לכדור הארץ. חם כאן בקיץ וחם בחורף. הוא עגול ולח וצפוף. יש רק כלל אחד שאני מכיר: קיבינימט, אתה חייב להיות אדיב!

 

  •  אז בכל זאת, למרות הכול – שמרו על שגרה.

ועל עצמכם.

זה חשוב.

 

כל אהבתי

 

 

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s